כ-100 נשים מובילות מעולמות הבנייה, האדריכלות והעיצוב, השתתפו אמש באירוע חגיגי לציון יום האישה הבינלאומי, שערך מרכז הבנייה הישראלי בקמפוס המרכז באצטדיון נתניה. אורחת הכבוד באירוע הייתה רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג.
הרצוג אמרה לנוכחות: "נדמה לי ששנים ארוכות איחלנו ביום האישה – לעצמנו ולחברה כולה – שלא נצטרך לציין יותר את יום האישה הבינלאומי. שיגיעו ימים שבהם נשים יזכו להכרה שווה על עבודה שווה, ויקבלו הזדמנויות שוות. ימים שבהם נהיה נוכחות כשוות בין שווים בעולם התעסוקה ובתקשורת, במרחב הציבורי ובבית, בשירות המדינה והאומה – בין אם בגופים ממשלתיים ובין אם בצבא. אבל יום האישה הזה שונה. יום האישה הזה שונה – כי המקום שלנו היום, עכשיו – הוא שונה".
"אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם, פתחו פרק חדש בהיסטוריה של מדינת ישראל, בהיסטוריה של החברה הישראלית. פרק שמצריך מאיתנו כוחות נפש ומעשה עצומים של התכווננות מחדש, של הבהרת סדרי עדיפויות, של הצבת יעדים חדשים וסרטוט דרכים חדשות למימושם. ובפרק הזה – אי אפשר להתעלם מהתפקיד שנשים ממלאות. הרי ראינו אותן מסתערות על כל אתגרי המדינה ממש מהרגע הראשון של המלחמה: בכיתות הכוננות, במשטרה, בצה"ל, בשירותי הביטחון, ברפואה, חירום והצלה תחת אש, ברשויות המקומיות, בהתארגנויות רבות עוצמה של החברה האזרחית, בעולם העסקי, בצוותי החינוך, הרווחה והבריאות. בהגנה על משפחותיהן, במאבק על השפיות והיומיום בעורף, בהסברה, ובמלחמה בלתי מתפשרת להשבת אהוביהן החטופים.
"היום כולנו מבינים ומבינות, היום כולנו יודעות ויודעים: יום יום, שעה שעה, ישראל משוקמת ונבנית מחדש על ידי נשים. זו גם הסיבה שבגללה אני שמחה להתארח כאן לכבוד יום האישה הבינלאומי באירוע משותף של מרכז הבנייה הישראלי עם נשות מקצוע מעולות שבמעולות. כי זה האתגר הקריטי ביותר של המדינה שלנו – שלב השיקום והבנייה מחדש. בנייה מחדש של יישובי הנגב המערבי וקו העימות בצפון – של הבתים והדרכים המובילות אליהם, של מבני הציבור והקהילה. תכנון וחשיבה מחודשת על מבני ציבור, מבני תעשייה, עסקים, תרבות וספורט, מקלטים וממדים בבנייני מגורים בכל הארץ, ושיקום וראיה מחודשת של אתרי טבע ונוף. בנייה מחדש של השירותים החברתיים – שירותי הבריאות, הרווחה והחינוך – שהעובדות והעובדים בהם יעמדו בחזית תהליכי השיקום עוד זמן רב. וכן הלאה וכן הלאה. השלב הזה חייב להיעשות עם ועל ידי נשים, בתכנון ובמעשה בשטח".
לקראת סיום דבריה, התייחסה רעיית הנשיא לדוח האו"ם שפורסם שלשום על התקיפות המיניות והמעשים האכזריים שביצע חמאס כלפי נשים ישראליות באירועי 7 באוקטובר. "היום חשוב לי במיוחד לציין את מאבקן של הנשים הישראליות למען צדק עבור אותן נשים שאינן יכולות לצעוק עוד", אמרה. "הנשים שנאנסו, הותקפו מינית, נרצחו באותה שבת שחורה. ולצערנו גם למען אחיותינו שנמצאות עדיין בשבי וחשופות לאלימות יום-יומית. ועליי לציין את החשיבות הרבה של הדוח שהאו"ם פרסם אמש, ומפרט את הפגיעות הקשות ומהווה סוף סוף הכרה בפגיעות המיניות החמורות שאירעו באותה שבת הקשה, וזה דוח חשוב ומכונן".
המשנה למנכ"ל מרכז הבנייה הישראלי יהודית פרוכט אמרה: "אני רוצה להוקיר תודה לנשים הישראליות, לנשים שפרצו את תקרות הזכוכית לאורך ההיסטוריה, וממשיכות להוות השראה ודוגמה. לנשים שמחזיקות את משקי הבית בזמן שבני הזוג נמצאים במילואים ופועלות ללא לאות למען משפחתן. לאימהות ששלחו את הבנים והבנות שלהן ללחימה".
בהמשך אמרה כי "אנו עדות לעלייה משמעותית במספר הנשים שמנהלות את ענף הבנייה. ראו מה קורה כאן בחדר. נשים אלו מביאות תוצאות עסקיות מרשימות, מוכיחות את כישוריהן וממחישות כי הן פה בזכות ולא בחסד. אני מקווה שהמגנה שלל עלייה במספר הנשים בתפקידי ניהול תמשיך ותתחזק, וכי ימשיכו לפרוץ דרך ולהוות מודל לחיקוי עבור הדור הבא".
פרוכט סיימה בהתרגשות את דבריה בסוגיית החטופות וחטופים: "ואי אפשר לדבר על יום האישה בתקופה הזו מבלי לציין את אותן 19 נשים שנמצאות בשבי 151 ימים, 19 נשים כמונו בשבי חמאס. חייבים להחזיר את כולן ואת כולם הביתה כי אין מחיר לחופש שלהם".
יו"ר מרכז הבנייה הישראלי ערן רולס אמר: "זה מרגש להיות נואם גבר יחיד בין כל הנשים כאן. בדרך כלל זה ההיפך. מה אני חושב על כוחן של נשים? מי שמכיר אותי – יודע. אני מאד שמח ואני מיישם את זה במרכז הבנייה הישראלי. נשים הולכות ותופסות תפקידי מפתח בענף כל כך גברי, בענף הנדל"ן, והופכות למובילות ומנהיגות, ואני מאמין שהדור הזה של הנשים הוא רק קצה הקרחון ואתן פורצות דרך. במרכז הבנייה למעלה מ-80% מהמנהלות הן נשים".
סמנכ"לית השיווק ומנהלת תחום משרדים ותעשייה בקבוצת מבנה, יעל פרי שיחזרה בפני הנוכחות והנוכחים את סיפור תחילת המלחמה, בעקבותיו סיפקה החברה מבנה למשטרת שדרות, לאחר שתחנת המשטרה במרכז העיר נהרסה כליל במהלך הקרבות של 7 באוקטובר: "ביום ראשון (8 באוקטובר) ב-11 ורבע אני מקבלת טלפון מאדם בשם איציק, שאומר: 'אני מנהל הנכסים של כל משטרת ישראל, ואני רוצה לספר לך מה קרה לנו הלילה'. והוא מתאר לי את השעות הקשות בשדרות, ושהם איבדו שמונה שוטרים ושלא נשארה בכלל תחנה. ובאותו רגע הבנתי שצריך לקחת חלק במאמץ הזה".
"תוך 48 שעות עשינו מבצע אינטנסיבי מטורף, עם אנשי הנכסים שלנו, אנשי תחזוקה, כולם יחד, כדי למצוא מבנה שיתאים לכל הצרכים של המשטרה, גם ברמה ביטחונית, אפילו ברמת חדר האוכל שצריך לבשל בו. בסופו שלל תהליך – ביום חמישי אחר הצהריים הרמנו את הראש – והייתה תחנה. אילו ימים ולילות שלא ישנו בהם".
בהתייחסה ליום האישה, חזרה פרי על משפט אותו היא נוהגת לומר – "מאחורי כל אישה חזקה, עומדת היא עצמה", ובסיום הדברים, אמרה כי "אני מאחלת שבשנים הקרובות, כאשר אני אשב בחדרי הישיבות, יהיו יותר נשים ופחות גברים".
ממגנים את עצמנו לדעת?
בפאנל נשים שנערך בהמשך, בהנחייתה של אילנית מלכיאור, סמנכ"לית אסטרטגיה וממשל במרכז הבנייה הישראלי, לקחו חלק האדריכלית דנה אוברזון; מנכ"לית הפניקס ליווי בניה וערבויות גלית וינדר טפר; ורד סולומון ממן – האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון; ואלה דנון – מנכ"לית CERVUS.
סולומון ממן אמרה: " לא אהיה הדוברת של ממשלת ישראל, אני לא פוליטיקאית אלא אשת מקצוע. מה שהתחדד אצלי אחרי 7 באוקטובר, וזה היה קיים עוד לפני אבל התעצם, הוא שאדריכלות ותכנון הן תחומים פיזיים, אבל אם התשתית שאנחנו מתכננים עבור אנשים לא פוגשת את הרצונות ואת הצרכים של האנשים, היא לא עושה את מה שצריך. כאדריכלית הראשית של משרד השיכון, בעקבות 7 באוקטובר, המפתח הוא למי אנחנו מתכננים ואיך לתכנן להם".
וינדר טפר נשאלה לגבי אפשרויות ההשקעה באזורי העימות הנוכחיים, וענתה: "בסופו של דבר, המשקיעים ילכו איפה שהכסף נמצא – אחרי אידאולוגיה. הכל שאלה אם המקומות האלה ימשיכו להתפתח ולגדול. ככל שהתושבים ירגישו יותר בנוח להיות שם, המשקיעים ילכו אחריהם".
דנון: "אנחנו עוסקים בין היתר בניהול בתים, והמושג הזה חטף טלטלה מאד קשה יחד עם הטרגדיה של 7 באוקטובר. השיח שנוצר עם לקוחות פתאום התערער, ואנחנו מתמודדים עם הרצון לייצר פתרונות שלא רק מתמודד עם האקלים, אלא גם עם ניתוק מרשת החשמל ואמצעי תקשורת, כל מיני דברים שפחדנו לפגוש. המשברים הלאומיים מזמנים לנו פה סוג של הזדמנות להסתכל על הבתים שלנו, ואיך בונים ומתכננים בתים כאלה שיידעו לחיות גם בנסיבות מאד מורכבות וגם לתת פתרונות אקלימיים ואחרים".
אוברזון: "לא הגיוני שאנשים יצטרכו לשבת 12 שעות ללא מים, שירותים, ללא מרחב. המונח של ממ"ד ומיגון היה צריך להרחיב עצמו ולהפוך למקום בו אדם יכול לשהות בנוחות. היום אנשים מבקשים שלממ"ד הזה יתווספו דברים שיאפשרו חיים. הממ"ד הוא לא עוד חדר עם דלת וחלון. למה הילדים שלנו צריכים לרוץ מבית הספר? במדינה ברמת סיכון כמו שלנו, צריך מוגנות שמייצרת מקום בטוח".
על כך אמרה סולומון ממן: "אני מנהלת הרבה שיחות עם מהנדסי ערים ומועצות ככדי לשמוע מה הם חושבים על הנושא הזה של מיגון. יש כאלה שאומרים אנחנו ממגנים את עצמנו לדעת. יש רעיונות שמגיעים ממהנדסי ערים ואנחנו שואבים ומנסים לבדוק אותם. אנחנו בונים עשרות שכונות ממג'דל שמס ועד אילת וגם בתוכם אפשר לעשות הרבה ניסיונות בלי לעשות חקיקה".
.
> הצג תגובות