אחרי שבע שנים, יסיימו ב-1 באוגוסט שלושה יו"רים של ועדות ערר מחוזיות, את תפקידיהם, ואולם טרם מונו להם מחליפים. מדובר ביו"ר ועדת ערר במחוז ירושלים עו"ד בני זלמנוביץ', יו"רית ועדת ערר במחוז תל אביב עו"ד תמר עיני ורדון, ויו"ר ועדת ערר במחוז מרכז עו"ד יריב אבן חיים.

ועדות הערר המחוזיות הן למעשה טריבונל מעין שיפוטי שדן בבקשות לעררים על החלטות ועדות התכנון מקומיות במגוון נושאים, בהם תכנון, היטלי השבחה ועוד. בראש כל ועדה עומד יו"ר, עורך דין בהכשרתו, שממונה באמצעות ועדת איתור של משרד הפנים ומשרד המשפטים, לפרק זמן של שבע שנים.

בחודשים שלפני סיום הקדנציה, אמור להתפרסם קול קורא לאיתור מועמדים מתאימים, שלאחריו מתכנסת ועדת האיתור שדנה בזהותם ויכולה גם להוסיף שמות נוספים לרשימה. לאחר הבחירה במועמד המתאים לתפקיד, אמור המינוי להגיע לחתימת שר הפנים. בפרק זמן שלאחר הפרוצדורה הזאת, האיש שנבחר לתפקיד יו"ר ועדת הערר, אמור "לנקות שולחן" בתפקידו הקודם – אם כשכיר או כעצמאי, לחתום על הסדר ניגוד עניינים ולעבור חפיפה מול היו"ר היוצא.

התהליך הזה ברור, ידוע, לא מפתיע. טוב, תלוי את מי שואלים. שבוע לפני סיום התפקיד של שלושת היו"רים, ועדיין לא ידוע מי המחליפים כאמור. התהליך שציינו קודם לכן, עורך כמה חודשים, מה שאומר שגם יכריזו כבר עכשיו על זהות המחליפים, אלה ייכנסו לתפקיד רק בעוד זמן רב, שעשוי להתארך עוד בשל תקופת החגים שתחול בעוד כחודשיים.

ובנתיים? העררים שהוגשו לוועדה, ייערמו על השולחן, ייווצר עיכוב משמעותי, וגם ככה התחום שסובל מבירוקרטיה ולעיתים חוסר יעילות, יספוג עוד עיכובים. "זה ממש הגיע למשרד הפנים 'בהפתעה', לאחר שיודעים כבר שבע שנים מה מועד סיום העבודה של היו"רים", אמר גורם שמכיר את הפרטים. "זה אומר שאם לא מינו עד עכשיו אדם לתפקיד, אז מדובר יהיה בעיכוב משמעותי. זו סאגה ארוכה – צריך לעזוב משרד, לעשות הסדר ניגוד עניינים. במערכת שגם ככה לא מאד מתפקדת, אם יום אחד אתה לא מטפל בתיקים, אז יום אחרי אתה צריך לטפל בכפליים תיקים".

עו"ד רונית אלפר, עד לפני כשנה יו"ר ועדת הערר במחוז מרכז והיום בעלת משרד פרטי, אומרת כי "עיכוב במינוי יו"רים לוועדות הערר המחוזיות מוביל באופן ישיר לעיכוב בטיפול בעררים, שכן יו"ר שעומד לפרוש יעדיף, ובצדק, לסיים את הטיפול בתיקים שכבר נשמעו בפניו ולא לשמוע תיקים חדשים שלא בטוח שיספיק לסיים את הטיפול בהם".

"בנסיבות האלה", מסבירה אלפר, "נוצר גם עומס על היו"רים המכהנים, שלעיתים נדרשים לקחת על עצמם לטפל בתיקים נוספים שלא נמצאים בתחום אחריותם עד למינוי היו"ר הקבוע, מצב שיכול להמשך חודשים ארוכים".

גם אלפר מתעכבת על סוגיית מועד סיום עבודתם: "מועד סיום תפקידם של היו"רים המכהנים ידוע מראש משום שתקופת הכהונה שלהם מוגבלת בחוק לשבע שנים, כך שלא מדובר בהפתעה, ואם מתחילים בהליכי האיתור מספיק זמן מראש, ניתן לאפשר גם תקופת חפיפה בין היו"ר היוצא ליו"ר הנכנס".

ממשרד הפנים טרם התקבלה תגובה.