דף הבית >

> כתבה

כתבה גדולה דף הבית

20 אלף פועלי בניין זרים בחודשיים? בקושי 1,000 הגיעו בתוך חודש

במסגרת ההסכמים הפרטיים והבילטרליים מוינו ואושרו כ-17 אלף עובדים. בתאגידי כוח האדם חוששים מסכומי הערבויות והאגרות – ומעכבים הבאת עובדים, הקבלנים זועמים על התנהלות המדינה, וקבלני השיפוצים מיואשים

שיתוף‭:‬

מיונים שנערכו לעובדים זרים בענף הבנייה (צילום: התאחדות הקבלנים בוני הארץ)
מיונים שנערכו לעובדים זרים בענף הבנייה (צילום: התאחדות הקבלנים בוני הארץ)
מיונים שנערכו לעובדים זרים בענף הבנייה (צילום: התאחדות הקבלנים בוני הארץ)
מיונים שנערכו לעובדים זרים בענף הבנייה (צילום: התאחדות הקבלנים בוני הארץ)
מיונים שנערכו לעובדים זרים בענף הבנייה (צילום: התאחדות הקבלנים בוני הארץ)
מיונים שנערכו לעובדים זרים בענף הבנייה (צילום: התאחדות הקבלנים בוני הארץ)

המחסור בידיים עובדות עומד בחמישה החודשים האחרונים בראש פרמידת הבעיות של הקבלנים. אחרי הפסקת עבודתם של כ-90 אלף פועלים פלסטינים בשל מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר, ועזיבתם של כ-4,000 פועלים זרים את ישראל בשל מלחמת "חרבות ברזל", כמחצית מאתרי הבנייה טרם חזרו לפעילות, או שחזרו לפעילות בעצימות נמוכה.

מאז פרוץ המלחמה, פעלה הממשלה לגבש הסכמים בילטרליים (בין ממשלות, א"כ) עם הודו, סרי לנקה ואף מדינות נוספות, במסגרתם יגיעו רבבות פועלי בניין לישראל. במקביל הוקמו עשרות תאגידי כוח אדם שיביאו פועלים באופן עצמאי במסגרת המסלול הפרטי. רק לפני חודש, אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן בוועידת מרכז הבנייה הישראלי (עיר הנדל"ן) באילת, כי ב"כשאני מסתכל בצורה אופטימית וריאלית, היעד שלנו הוא עוד 20 אלף עובדים זרים שיגיעו לארץ בחודש וחצי חודשיים הקרובים. אנחנו עובדים יום ולילה לגרום לזה לקרות ואני חושב שאנחנו נעמוד בזה".

אז עברה מחצית מפרק הזמן שהקציב מורגנשטרן, והחלטנו לבדוק כמה פועלים באמת הגיעו לישראל. הפתעה: לא הגיעו מחצית מהיעד – כ-10,000, גם לא 5,000. המספר המדויק נכון להיום עומד על כ-1,000 עובדים.

17 אלף עברו את המיונים. מעטים הגיעו

מי שאמון על מיון העובדים הזרים לענפי הבנייה, היא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. בחודשים האחרונים היא קיימה ומקיימת מיונים לאלפי עובדים פוטנציאלים בארצות המוצא של אותם פועלים.  על פי ההסכם מול המדינה, אמורה הייתה ההתאחדות למיין ולאשר עד סוף מרץ 10,000 עובדים, אולם המספר כבר עומד על כ-17 אלף, מתוכם כ-15 אלף מהודו, והשאר מסרי לנקה. מחר למשל יסתיים שלב המיונים במולדובה. אגב, כ-10,000 עובדים התמיינו במסגרת הפרטית (B2B), וכ-7,000 במסגרת הבילטרלית (בין ממשלות – G2G). עד פסח, מעריכים גורמים, יתמיינו כ-40 אלף עובדים זרים לענף הבנייה.

אחרי שלב המיונים, מוגשים השמות לרשות האוכלוסין וההגירה שמנפיקה אשרות עבודה. בענף טוענים שקצב הנפקת האישורים נמוך מאד. מאידך, גורמים ברשות טוענים כי הדבר לא תקוע אצלם – וקצב הנפקת האשרות עומד בקצב הבקשות של תאגידי כוח האדם. בסופו של דבר, הגיעו עד כה כ-1,000 פועלי בניין זרים – כמה עשרות מהם יגיעו היום. את תגובתו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, לא ניתן היה להשיג.

חסרים עובדים. מגדלים בבנייה באבן גבירול בתל אביב (צילום: אלכסנדר כץ)

אבל המחסום לא קיים רק ברשות האוכלוסין וההגירה. גורם נוסף אליו מפנים הקבלנים את האצבע המאשימה לעבר תאגידי כוח האדם. עד כה הוקמו כ-300 כאלה, לאחר שעד לפני המלחמה פעלו כ-50 תאגידי כוח אדם בישראל. עד כה קיבלו כ-100 תאגידים אישור עקרוני להבאת עובדים זרים, וכ-20 אושרו סופית. על כל עובד, צריך התאגיד להפקיד ערבות של כ-10,000 שקלים. התאגיד רוצה להביא 1,000 עובדים למשל? הוא יצטרף להפקיד 10 מיליון שקלים, סכום לא מבוטל בכלל.

הבעיה היא כזו: למרות הקמה סיטונאית של תאגידים, באופק מרחף לו מהלך שיאשר הכנסה מוגבלת של פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון, מהלך לו מתנגד בכל תוקף שר הכלכלה ניר ברקת. בתאגידים חוששים שברגע שיתקבל אישור כזה, הקבלנים יזנחו את הפועלים הזרים – שהעלות הברוטו של יום עבודה שלהם נעה בין עד כ-1,500-1,800 שקלים ליום עבודה. עבור פועלים מהשטחים למשל, שכר העבודה עומד כל כ-500 שקלים בחודש. ומה יקרה עם הערבויות שהתאגידים הפקידו? בסכנה. כך, יש כבר שורת עובדים ארוכה יחסית שהתמיינה ונמצאה מתאימה להגיע לישראל, אולם אלה נבלמים בנתיים בידי תאגידי כוח האדם.

השהייה של פועלים זרים עולה הרבה כסף. יש לדאוג להם למגורים, נציג מלווה, תנאים ועוד, שלא קיימים עבור פועלים פלסטינים עם היתרי עבודה, שנהגו לחזור מדי סוף יום עבודה לבתיהם ביהודה ושומרון. קבלן סיפר לחדשות מרכז הבנייה כי הוא שכר דירות רבות באזור כפר סבא, כדי לשכן את פועלי הבניין הזרים שהגיעו אליו לאחרונה לעבוד בפרויקט ברעננה.

המחסום – וכמה דורשים בתאגידי כ"א לשעת עבודה?

"התאגידים אומרים לי – אני לא יודע איך קבלנים ינהגו בנוגע לעובדים הזרים", מספר מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יגאל סלוביק, לחדשות מרכז הבנייה הישראלי, אולם הוא מעריך שדווקא אין חשש שהפלסטינים – אם וכאשר יחזרו לשוק העבודה הישראלי – יתפסו בפועל את מקומם של העובדים הזרים, מהטעם הפשוט שיש מחסור אדיר בעובדים.

סלוביק מונה כמה סיבות נוספות לכישלון בגזרת תאגידי כוח האדם: "הראשונה היא גובה הערבויות. מדובר על סכומים אדירים. שר הפנים משה ארבל הבטיח לטפל בזה. בינתיים זה עדיין לא קרה. הסיבה השנייה היא סוגיית תשלום האגרות הנאמדת בכ-20 אלף שקל לעובד לשנה. והשלישית היא הצעת מחליטים של הממשלה שאם יוכנסו 20 אלף עובדים פלסטינים, הדבר יקוזז מהעובדים הזרים".

כישלון תאגידי כוח האדם – בגלל הערבויות והאגרות. יגאל סלוביק (צילום: עידן גרוס)

אבל סלוביק עדיין מדגיש כי שוב אין חשש בנושא הזה, משום שגם עם 20 אלף העובדים הפלסטינים שעשויים לזכות לאישורי עבודה בישראל, עדיין המחסור בכוח אדם בענף הבנייה הוא גדול. אבל החשש של התאגידים, מסביר סלוביק, הוא גדול, ולכן הם לא ששים להביא כמויות של עובדים ארצה: "כל עוד העובד שוהה בישראל – צריך לשלם לו משכורת. אבל השוק צריך הרבה יותר מ-45 אלף ידיים עובדות שאושרו מחו"ל.

הקבלן רפי זנזורי, יו"ר התאחדות קבלני נתניה, מספר על הניסיון שלו עצמו עם התאגידים: "ישבתי עם שני תאגידים ועדיין אין להם עובדים. אבל זרקו לי סכומים הזויים – 130 שקל פלוס מע"מ לשעה, כפול 11 שעות ביום. אמרתי תודה רבה, אבל לא".

-זה יוצא 1,430 שקל ליום, ועם מע"מ – כמעט 1,700 שקל. זה משהו שקבלנים יכולים בכלל לעמוד בו?

"אני משוכנע שברגע שיהיה היצע של עובדים,, המחיר יירד, אבל כרגע אין עובדים. אני לא נמצא במצב שאני חייב עובדים בצורה קריטית. אבל הנה, לפני ארבעה חודשים הייתי מוכן לשלם כל מחיר, כי הייתי חייב לקבל תעודת גמר לאיזה פרויקט שבניתי. אז לפרק זמן קצוב הייתי מוכן לשלם גם 1,500 שקל ליום עבודה".

"זרקו לי סכומים הזויים". רפי זנזורי (צילום: יח"צ)

"הבעיה", אומר זנזורי, היא שרוב רובם של הקבלנים בישראל הם קבלנים קטנים, שהם הכי אוכלים אותה כי הם תלויים בעובדים הפלסטינים. ואם אותו קבלן צריך שניים או שלושה עובדים זרים, מאד קשה להם להשיג מעט עובדים מול תאגידי כוח האדם".

15% מקבלני השיפוצים על סף פשיטת רגל

גם קבלני השיפוצים סובלים מאז תחילת המלחמה ממחסור בעובדים, בענף שהתבסס על כוח אדם פלסטיני. קבלן שיפוצים אמר לחדשות מרכז הבנייה כי בחודשים האחרונים הוא עובד לבדו, כאשר עד המלחמה נהג לגייס עובדים פלסטינים יומיים לפי פרויקטים. "כרגע אין לי בעיה עם עבודות חשמל וריצוף, אבל בעבודות השחורות פשוט אין עובדים", אמר.

יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב, זועם. בחודשים האחרונים ניסה להכניס את התחום שלו למתווה העובדים הזרים, וכשל. "אני רואה שהמדינה לא מתפקדת בנושא הבאת הפועלים הזרים, ואילו תאגידי כוח האדם גוזרים קופון של 40% על כל פועל. כל אלה שעברו מיונים, נבדקו למשל לתחום הטפסנות, אבל אף אחד לא לתחום השיפוצים. אם יביאו עובדים זרים לענף שלנו, זה ייקח לפחות חמישה חודשים", הוא אומר לחדשות מרכז הבנייה הישראלי.

"אין עובדים". קבלן שיפוצים בעבודה (צילום: אלכסנדר כץ)
"המדינה לא מתפקדת". יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב (צילום: ינאי דיטש)

ובינתיים, לדבריו, "האנשים שלי קורסים, לא יכולים לעבוד. אנחנו לפני פסח, זה הברנד שלנו בתקופה הזאת, אבל אין בכלל עובדים. מדברים על מלחמה בצפון – איזה לקוח ייכנס עכשיו לפרויקט שיפוצים שיש את הצפון על הפרק? אז מחליפים אולי ברז, עושים שיפוץ קטן, אבל אין את חגיגת השיפוצים של פסח השנה. תמיד לפני פסח היה לנו וויטינג-ליסט".

-ביחס לאוגוסט 2023, על כמה עומד נפח העבודה?

"עכשיו אנחנו ב-25% עבודה והכנסות ביחס לקיץ. ההוצאות שלנו נשארו – שכר דירה, מחסן, הוצאות קבועות, אבל אפס הכנסות. לא רואים אותנו – את קבלני השיפוצים".

בישראל כ-30 אלף קבלני שיפוצים, מתוכם כ-4,600 רשומים ברשם הקבלנים. "להערכתי", אומר סיב בכאב, "כבר 15% מקבלני השיפוצים נמצאים בקשיי נזילות קשים עד כדי פשיטת רגל. כשהשיפוצניקים לא עובדים, זה גורר המון מעגלים נוספים – עץ, קרמיקה וסניטציה, ארונות, חשמל, אינסטלציה, צבע, דיסקי קרמיקה. המון ענפים שמושבתים. תשמע, מכל הכיוונים חטפנו. לקחו לנו טנדרים למלחמה, אין לנו עבודה. זה עצוב שענף כזה גדול וראוי, ענף של יצירה, נקלע למצב הזה. יגיע יום ויצטרכו לשפץ בדרום ובצפון – מי בדיוק יעשה את זה?".

> הצג תגובות

< הסתר תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות שאולי יעניינו אותך

מבזקים

רוצים להפעיל חניון ל-53 מכוניות?

רמ"י ועמידר מוציאות למכרז שני דונם ברחוב שיבת ציון 4 בחיפה, עבור שימוש לחניון ל-53 מכוניות. מחיר המינימום: 9,965 ש' לחודש + מע"מ בהסכם לשנה.

הצטרפו לניוזלטר של נדל"ן ניוז

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

תיאור‭ ‬התפקיד‭:‬ לחברת‭ ‬בנייה‭ ‬יזמית‭ ‬ומבצעת‭ ‬מהמובילות‭ ‬במשק‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מהנדס‭ /‬ת‭ ‬ביצוע‭ ‬בעל‭ /‬ת‭ ‬ניסיון‭ ‬בתחום‭. דרישות‭ ‬התפקיד‭: ‬ ‮- רישיון‭ ‬מהנדס‭ ‬ביצוע‭ / ‬בניין‭

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

לחברה‭ ‬יזמית‭ ‬בתחום‭ ‬הנדל‭"‬ן‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬בעל‭ ‬התפקיד‭ ‬יוביל‭ ‬את‭ ‬הפיתוח‭ ‬העסקי‭, ‬שווק‭ ‬ומכירה‭, ‬וניהול‭ ‬כלכלי‭ ‬של‭ ‬כלל‭ ‬תהליכי‭ ‬היזום‭ ‬בחברה‭…‬

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

לחברה‭ ‬יזמית‭ ‬בתחום‭ ‬הנדל‭"‬ן‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬בעל‭ ‬התפקיד‭ ‬יוביל‭ ‬את‭ ‬הפיתוח‭ ‬העסקי‭, ‬שווק‭ ‬ומכירה‭, ‬וניהול‭ ‬כלכלי‭ ‬של‭ ‬כלל‭ ‬תהליכי‭ ‬היזום‭ ‬בחברה‭…‬