מחשבות על המציאות כיום – זו שהלמה בכולנו ובכל מקום – מבהירות, לטעמי, שאנחנו מבקשים מקום של עובדים, מקום של א.נשים. גם אם העובדים יתחברו מרחוק, גם אם יעדרו זמן רב מהעבודה. מרחב העבודה הפיזי – הוא עבורם. שאלות על חוסן ההון האנושי וה-WELLBEING (ובעברית – שלומות) בארגון, עולות כיום ביתר שאת וכאן אטען שאחד התנאים לחוסן ול-WELLBEING הוא עיצוב מרחב העבודה.

רגע מפעם

מעל 100 שנים עברו מאז המשרד של פרידריך טיילור מ-1900. על אף שהמונח תרבות ארגונית הומשג שנים רבות מאוחר יותר, התבוננו בחלל המצולם ונסו להבין מהי התרבות הארגונית של המקום. מדוע כולם יושבים בחלל אחד משותף? מיהם המנהלים והיכן הם יושבים?

אכן, המשרד נראה בדיוק כמו שרשרת פס יצור. כך, הפיקוח על העבודה פשוט יותר, המנהלים היושבים בחדרים נפרדים, יכולים בקלות לצאת אל "רצפת היצור" כולה. יחלפו שנים רבות, תפיסות הומניסטיות יתפתחו, תאוריות שונות על מוטיבציה יכתבו, התחום הארגוני ייחקר עד שנחבר בין רווחתו של אדם במקום העבודה, לבין הצלחתו של הארגון.

חוסן אישי ו-WELLBEING

חוסן אישי הוא היכולת שלנו להתמודד עם מציאות משתנה ולשמור על הרווחה הנפשית, הפיזית והחברתית, משמע על ה-WELLBEING שלנו. כמו בחיים, כך גם בעבודה, החוסן האישי יהיה היכולת שלנו לדאוג לרווחתנו בעיקר בעת משבר.

החלקים שמטפחים את החוסן על פי אחד מהמודלים הקיימים, הם הביטחון האישי של האדם ביכולותיו להיטיב, יכולת סתגלנות וגמישות, קיומה של רשת תמיכה מהסביבה, ותחושת משמעות בעשיה.

חוסן אישי ו-WELLBEING בעבודה

במחקר של ג'וש ברסין שפורסם באוקטובר 2021 (The Healthy Organization: Next Big Thing In Employee Wellbeing |BY JOSHBERSIN · PUBLISHED OCTOBER 27), הובאו הנתונים הבאים: חברות המשקיעות ב-WELLBEING של עובדיהם, מורידות באופן דרמטי את ההיעדרויות ממקום העבודה, מגדילות את הסבירות לעמוד ביעדיהם הפיננסים פי 2.2, והאפקטיביות שלהן בגיוס עובדים מובילים בתחום, גבוהה פי 5.4.

קיימות פרקטיקות מגוונות לקדם רכיבים אלו במקומות עבודה בהובלת מנהלי משאבי האנוש. הטענה היא ש-WELLBEING לא מתפתח רק בהעשרה סדנאית כזו או אחרת, אלא מחויב בתרבות ארגונית יומיומית של יחסי העבודה, שגרות ונורמות עבודה. ארגון שינהל שגרה שכזו, ידע להתנהל גם בעתות חירום בהתאם.

כך למשל, עובד שיהיה מעורב בקבלת החלטות, יחוש משמעות. עובד שמנהליו נגישים עבורו גם לשיחת חולין, יחוש את רשת התמיכה. עובד שיכול לבחור חלק ממשימותיו או אופן ניהולן, יחייה ויישם גמישות.

עיצוב פנים ו-WELLBEING

כפי שכבר ראינו בתמונת המשרד של טיילור, עיצוב מרחב העבודה יעיד על התרבות הארגונית המקומית. ארגון שמבין את חשיבות טיפוח ה-WELLBEING של עובדיו, יוכל לתרגם את היישום הארגוני לעיצוב. הנה כמה מאפיינים.

מגוון ותנועה

מחקר מקיף שבוצע על ידי מחלקת המחקר שלGensler  (GLOBAL WORKPLACE SURVEY COMPARISON 2023,   Gensler Research Intitute), בדק מה יחזיר עובדים למשרד אחרי מגפת הקורונה. הסיבות המובילות במדינות המגוונות שנבדקו, היו: לעבוד בשקט, לפגוש את העמיתים שלי – הן לצרכים מקצועיים והן לצורך חברתי ולשם התפתחות מקצועית. המשמעות היא שעל מנת לתת מענה לצרכים המגוונים של העובדים, עיצוב המרחב צריך לתת מענה של גם וגם: מרחב עבודה משותף, מרחב לפגישות אינטימיות, מרחב עבודה אישי.

מגוון מאפשר מפגש: מפגש אקראי עם עמיתים או חלל ייעודי לעבודה משותפת, בין אם ספונטנית או מתוכננת.

מגוון מאפשר בחירה: עובד יכול לשנות את מקום הישיבה במהלך היום על פי צרכיו. לא תמיד המרחב המשותף יגרום לעובד לחוש נוח או באמת להיפגש עם עובדים אחרים, ועל כן האפשרות גם למרחב פרטי חשובה כפליים.

מגוון מאפשר תנועה וגמישות: הזמנה לתזוזה, לשינוי ולהתרעננות.

למעשה, האפשרות לשבת באופנים שונים לאורך יום העבודה, מייצגת את ה"מיכל" הן לרווחה חברתית והן לרווחה פיזית. שאלו פיזיוטרפיסטים מהו הכיסא המומלץ לישיבה, והם השיבו שאמנם יש משמעות למושב, אך חשוב יותר הוא לקום כל 30 דקות ולנוע.

אז איך גורמים לאנשים לזוז במהלך היום?

מקומות ישיבה מזמינים תנועה, למשל מדרגות רחבות לישיבה שצריך לטפס אליהן, מגוון צורות ישיבה לשינוי מיקום במהלך היום.

דרך נוספת להזמנת תנועה, היא שימוש בעזרים: כיסא עם דוושות כך שאפשר תוך כדי עבודה משרדית, לדווש; ידיות אחיזה מוצמדות לקיר כך שניתן מדי פעם להימתח (בעיקר הגב התחתון); או כדורי פיזיו במקום כיסא. המחשבה המובילה היא – כיצד התנועה היא חלק מהחיים במקום העבודה.

הטבע במשרד

זוכרים מה קורה כשיוצאים לטבע? איך פתאום הראות נפתחות, העיניים נשטפות בצבעים וכל מה שבא לנו זה לקחת נשימה עמוקה? אנחנו רוצים קצת מזה גם ביום העבודה שלנו. כמובן עציצים, צמחים וקירות ירוקים. וגם – צורות, חומרים (שימוש באבן ובעץ) וצבעים. הצבע הירוק לדוגמה נמצא מחקרית כמקדם תחושת ביטחון איזון והרמוניה.

שותפות בתהליך- הבסיס להכל

תנועה, מגוון, טבע, נגישות למזון איכותי, איכות האויר במשרד – אלו פרמטרים ליצירת סביבה שתתמוך ב-WELLBEING של העובדים. אם ניקח כמה צעדים אחורה לשלב התכנון ובניית הפרוגרמה, אשאל את השאלה – מי מעורב בבניית פרוגרמת התכנון?

כפי שכבר קיימים בארגונים תהליכים בהם העובדים מעורבים בקבלת החלטות מערכתיות המשפיעות הן על הארגון והן על חייהם, כך גם בעיצוב מקום העבודה. מעורבות רחבה של עובדים בשלב התכנון, תיתן מענה איכותי יותר, תגביר את תחושת השייכות והמשמעות של העובדים במקום העבודה וכפי שכבר צוין קודם לכן, אלו רכיבים לתחושת WELLBEING בעבודה.

אופני המעורבות יהיו כמובן שונים בהתאם לגודל הארגון והיקף הפרויקט. דוגמאות למעורבות עובדים בתכנון העיצוב: קבוצות מיקוד, שאלון צרכים, יום פיתוח סדנאי לכלל העובדים, ועוד.

לסיכום

בעולם החינוך אומרים שלא מלמדים ערכים, אלא חיים אותם. אני מוצאת את האמירה הזו נכונה בכל מרחב. כדי לתמוך ב-WELLBEING של העובדים, רצוי לטפח סביבה כזו – הן בתרבות הארגונית והן בעיצוב סביבת העבודה. אמנם עובדים יעריכו מאד סדנאות ייחודיות, אך אם היום-יום שלהם לא ייתן מענה לרווחתם הנפשית, הפיזית והחברתית, מקדם השחיקה יגדל על אף הצ'ופרים.

אנו יודעים כיום שהמשאב המשמעותי של כל ארגון הוא ההון האנושי. סביבת עבודה פיזית שתענה על צרכי רווחת העובד הכוללת תהיה השקעה נבונה בהון האנושי.

שרון שמעוני-חיטין היא מעצבת פנים העוסקת בעיצוב סביבות עבודה ולמידה בתהליכים מכווני משתמש

.