ב-20 בנובמבר, כשישה שבועות לאחר פרוץ המלחמה, אישרה ועדת הפנים סיפוח של 1,100 דונם מהגן הלאומי הר כרמל, לטובת בנייה במועצה המקומית דלית אל-כרמל. יש להניח שגם העובדה שטובי בניה של העדה הדרוזית, נלחמים ואף נופלים לצד אחיהם היהודים, חיזק את הרצון לקדם את המהלך הסטטוטורי שהישוב נזקק לו, על מנת להוסיף 3,200 יחידות דיור לטובת הדור הצעיר שמגן בימים אלו על המדינה.
מדובר בתוכנית שהייתה תקועה במשך שנים רבות. התוכנית הנוכחית מעבירה שטחים מהגן הלאומי הר-הכרמל לטובת קידום תוכנית כוללנית של דלית אל-כרמל. שכוללת חמישה מקטעים שונים בשטח כולל של 1,142 דונם, תוספת שטח ליישוב שיאפשר להסדיר את גבולותיו. בנוסף לצורך להרחבת שטחו, סובלת דלית אל כרמל ממציאות פרועה שנקבעה בשטח במשך עשורים, שבהם נבנו ללא היתר אלפי בתים שהסדרתם הרשמית הפכה לאחת מהמשימות המרכזיות של ראש המועצה רפיק חלבי, עם בחירתו לתפקיד לפני כעשור.
חלבי, איש תקשורת בעברו, זוכה להערכה במסדרונות השלטון והוא אורח קבוע בלשכותיהם של ראשי ממשלות ושרים. בשיחה לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי, אומר חלבי כי "התוכנית המקורית להרחבה ותכנון נדרש בדלית אל כרמל, הוגשה לפני 30 שנה, ב-1994, ורק בשנת 2011 קיבלה תוקף. דלית אל כרמל ממוקם על אדמה פרטית, בשנות ה-90 השתרע היישוב על כ-5,000 דונם, כאשר היום בתוספת ההרחבות והשטחים לפיתוח, שטחו עומד על כ-13 אלף דונם. המשמעות של הבעלות הפרטית היא מוטיבציה נמוכה לייעד תקציבי פיתוח מטעם המדינה, שלא יכולה לגבות אגרות מקרקע פרטית, וכך, במהלך השנים, גם התרבתה הבנייה הבלתי חוקית ככל שהאוכלוסייה גדלה ונזקקה לפתרונות דיור, כאשר תשתיות ופיתוח ברמה צרכי הישוב, לא קיבלו מענה כלל".
לדבריו, "ב-2023 יכולה דלית אל כרמל לציין הישגים תכנוניים בזכות תוכנית מתאר כוללנית מאושרת וחמש תוכניות מפורטות מאושרות, אלא שמימושן של תוכניות אלו תקוע. תהליך ההסדרה הכולל תהליכי איחוד וחלוקה, הם החלק הקל באופן יחסי, למרות שמדובר בכ-350 בתים ללא היתר – שיש להכשירם. המכשול העיקרי הוא הקושי לגייס מימון לתשתיות ולפיתוח, שהם חלק אינטגרלי מתוכנית המתאר והתוכניות המפורטות, והציפייה שתושביו הדרוזים של היישוב יישאו בהוצאות אלו, בנוסף לעובדה שהם נדרשים להפריש 30% מהשטחים הפרטיים לטובת כבישים, שטחי ציבור ומוסדות ציבור – הפרשות שמייצרות מבוי סתום".
בימים אלו מקדיש חלבי את כל מרצו לקידום התכנון והפעלת השפעתו על הגורמים הממשלתיים, שנדרשים לדבריו להכניס יד לכיס ולממן את ההוצאות הללו. חלבי מדגים את שיתוף הפעולה המצוין שיש לו לדבריו עם מנכ"ל מינהל התיכנון רפי אלמליח ועם יו"ר הוועדה המחוזית חיפה רותי שוורץ חנוך, שלדבריו מסייעים רבות לקידום תהליכי התכנון באמצעות הסרת חסמים בירוקרטיים בנקודות שבהן יש להם סמכות לעשות זאת. "עכשיו חייב משרד השיכון להקצות את התקציבים למימוש התוכניות המפורטות", הוא אומר.
הטיעון המרכזי של חלבי, הוא האבולוציה שעוברת החברה הדרוזית: "צריך להבין את הקשר שיש לעדה הדרוזית לאדמות. צריך להבין את הד.נ.א של ותיקי העדה, שבנו בתים בספורדיות ובמינימום השקעה בתשתיות. היום הישוב כבר משופע ביזמים מקומיים שבונים בנייה רוויה עד שש קומות, והדור הצעיר מבין ורוצה לחיות בבנייני דירות". על מנת לפתח את היישוב, אומר חלבי, נדרשת ההסדרה ומימון ממשלתי לביצוע התשתיות השצ"פים ומבני הציבור.
כפי שהעיד שר הפנים משה ארבל, בין היתר בכנס של מרכז הבנייה הישראלי, מדובר באינטרס ציבורי שהתבהר במהלך המלחמה: "אתגרי התכנון בחברה הדרוזית, מחייבים מיקוד מאמץ וחשיבה מעמיקה על זכותם של טובי בנינו, בהם לוחמים אמיצים לבנות את ביתם, להגשים חלומות ולגדל ילדים".
לטובת המשימה, מינה ארבל במשרד הבינוי והשיכון פרוייקטור לענייני מיעוטים, עו"ד עאסם חאמד שמשמש יועץ בכיר לוועדת המשנה לתכנון ובנייה ברשויות הדרוזיות במחוז הצפון. חאמד מביא עימו ידע משפטי רב, יחסי אנוש טובים והכרה מעמיקה של צרכי בני העדה הדרוזית. לאתר חדשות מרכז הבנייה הוא אומר: "שיתוף ציבור ושולחנות עגולים לטובת הסרת חסמים וצמצום פערים זה צו השעה. אני מתעתד להביא לצמצום פערים, קידום שוויון ומתן מענה לדיור בר השגה ליוצאי צבא בני העדה".
> הצג תגובות