רוב מוצרי הבנייה נמצאים בעלייה. הבוקר פורסם כי רב בריח מעלה את המחירים של מוצרי הפלסטיק, הברזל והבטון ב-8%, אבל בשיחות בענף עולה כי העליות לא מסתיימות שם, וכוללות גם מוצרי סניטריה, ריצופים, אלומיניום ועוד.
"אני יושב עם ספקים עבור שני מתחמים חדשים שאנחנו בונים", מספר הקבלן רפי זנזורי, המשמש גם כיו"ר ארגון קבלני נתניה, "והם אומרים לי שכל המחירים עולים – כלים סניטריים וריצופים שחלקם מגיע מטורקיה וסין".
-ובכמה אותם ספקים אמרו שהמחירים עולים?
בין 6% ל-10% – תלוי במוצר. אירופה זה לא המחירים של טורקיה וסין. אבל זה גם לא מסתיים כאן. גם האלומיניום עולה ב-8%. יש לי הצעה מספק לגבי איזה מתחם שהיינו צריכים להתחיל לבנות לפני כחודשיים, והתעכב בגלל שאין פועלים, וכרגע התוכנית להתחיל בבנייה באוקטובר. אז ההצעה מאותו ספק יקרה ב-8% מההצעה שקיבלתי ממנו ביוני שעבר".
-לפחות בתחום הברזל עדיין אין עלייה ומדובר במחירים נמוכים יחסית, אבל גם שם צופים זינוק
"נכון, המחירים נמוכים אבל הם יעלו. אני כבר עכשיו הולך לשריין לי ברזל מספק גדול כדי לשמור על רמת מחירים נמוכה לפני שתהיה עלייה".
בהתייחס לכך, לפני כשבועיים העריכה מנכ"לית מפעלי מתכת ש. כהן ברזל, מירית כהן זמיר, בשיחה עם אתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי, כי "מחיר הברזל בארץ כרגע לא משקף את העלות האמיתית של הברזל. כשהשוק ייפתח, הוא יחזור למחיר הריאלי – והמחיר יעלה. המחיר במגמת ירידה כבר כמה חודשים מאז פרוץ המלחמה, בשל ביקוש נמוך לעומת היצע גבוה של ברזל בארץ, וכי אין לנו יכולת לאחסן את כל הברזל שהזמנו. יש לקחת בחשבון שכבר כמה חודשים היקף היבוא הצטמצם בהתאם לירידת וביקושים".
כך לדבריה, המחיר "יכול לעלות ב-1,000 שקל (לטון, א"כ) אחרי המלחמה, כאשר נחזור לשגרה והמשק יחזור לפעילות רגילה. אני מעריכה שתהיה עלייה של כ-30%. אז קבלנים יקרים, עצה שלי – חשוב לגדר את השפעת המחיר כאשר מתמחרים את הפרויקטים".
וזה בדיוק מה שעושה זנזורי וקבלנים רבים אחרים, שמשריינים ברזל במחיר נמוך, אחרי שסופגים את העליות בכל הקטגוריות האחרות, וכמובן שעלות השכר לפועלי הבנייה. "כדי לשמור בחודשים האחרונים על קבלני משנה שלנו שהעסיקו עובדים פלסטינים, הזינוק בשכר העבודה מתגלגל עלינו", אומר זנזורי. "שכר העבודה עלה בלפחות 10% כל התחומים – חשמלאי, עבודות גמר, ריתוך, טייח, צבע, שלד".
זנזורי מתייחס גם לעלויות השינוע שזינקו בשל ההתקפות של החות'ים על אוניות בים סוף, שמחייב אותן להאריך את דרכן לישראל דרך תעלת סואץ, לצד ביטוח הסחורה המיובאת שזינק, וגם מספר על בעיה חדשה שהוא שם לב אליה: "בטורקיה הספקים נוהגים בנו במעין שביתה איטלקית. זה לא שהם אומרים לנו שהם מפסיקים לעבוד איתנו, אבל פתאום אם צריכים 10,000 אסלות, הספק יגיד שהוא יכול לספק רק 3,000. הדבר הזה מייצר מחסור".
-נסה לכמת לי במספר – כמה עלתה עלות בניית דירה בחודשים האחרונים?
בדוחות האפס שלי – עלויות הביצוע זינקו בסדר גודל של כ-10%. אם עולה לי לבנות דירה כמיליון שקל בלי קרקע ומע"מ, אז עכשיו זה 1.1 מיליון. אבל זה לא מסתיים בזה. התוספת של ה-100 אלף שקל, אני צריך לגזור משם את הרווח היזמי, ועל כל זה להוסיף עוד מע"מ. כך שמחיר דירה ללקוח עלתה ב-150 אלף שקל לפחות. ותשמע, כל העסק הזה מאד קשוח. אין תחושה שהמדינה מתאמצת לפתור את הבעיות".
דרישה: 50 אלף פועלי בניין זרים בתוך חודש
ובהקשר לכך, התאחדות הקבלנים בוני הארץ שיגרה היום מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', במה שנראה כאיום ב"הורדת הכפפות". "האיחור במסירת דירות ותשתיות ציבוריות שהממשלה יצרה, כבר עומד על שישה-שמונה חודשים והענף בדרך לזינוק במחירי דירות, קריסת חברות, פיטורי עשרות אלפי ישראלים והפסד של עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה – בזמן שהיא מתכננת העלאת מיסים דרמטית", כתב נשיא ההתאחדות, ראול סרוגו.
סרוגו מזהיר את נתניהו וסמוטריץ' כי ללא מתווה יידי להבאת 50 אלף עובדים זרים בתוך חודש ימים, ואישור החזרת חלק מהעובדים הפלשתינים לענף, לצד יצירת מתווה פיצוי לקבלנים ויזמים שהמלחמה פגעה בהם, יחד עם פיצוי הנפגעים מאיחורים במסירת דירות ותשתיות ותוכנית הקלות ביבוא ועידוד ייצור חומרי ומוצרי בנייה, בעקבות החרם הכלכלי של טורקיה על ישראל, צפוי תהליך של קריסת קבלנים, זינוק במחירי הדירות, פיטורי עשרות אלפי עובדים ישראלים, צניחה ביכולתו של הענף לבצע את המשימות השיקום והבנייה והפסד עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה מגביית חסר של מיסים, היטלים ומכירת קרקעות.
המכתב של סרוגו נשלח כאשר הממשלה עומדת להכריז על העלאות מיסים דרמטיות, ומתכוונת לההקדים את העלאת המע"מ ל-18% כבר בקיץ הקרוב. סרוגו אומר כי ענף הבנייה סיפק הכנסות של 90 מיליארד שקל לקופת המדינה בשנת 2022, וכי כעת "אין צורך להעלות מיסים. הגידול בגירעון המדינה אינו נובע רק מהגידול בהוצאות המלחמה, אלא גם בשל אובדן הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים מענף הבנייה. הכסף המונח על השולחן וצריך לקבל את ההחלטות הנכונות שייגרמו פשוט לאסוף אותו לקופה, במקביל להאצת הענף והפחתת הלחצים לעליות מחירי הדיור".
> הצג תגובות