הישובים הכפריים בעוטף ספגו פגיעות קשות באותה שבת שחורה של 7 באוקטובר. בתים רבים נשרפו, תושבים נרצחו, נפצעו ונחטפו – ותחושת הביטחון היחסי התעררה בצורה משמעותית. בשל כך קיים מרכז הבנייה הישראלי יום עיון שכולו עוסק בכלים להתמודדות עם פרויקטים של בנייה צמודת קרקע, על רקע המציאות שנוצרה אחרי המתקפה הרצחנית של חמאס.

הדוברים והמרצים ביום העיון עוסקים בתכנון, ביצוע וייזום בנייה צמודת קרקע, וכולם עוסקים בהתאמות הנדרשות באופן מידי, כל אחד בתחום שלו. את יום העיון פתח שר הפנים משה ארבל, שעוסק מאז תחילת המלחמה בשיקום העוטף. ארבל הגיע כדי לעדכן כיצד פועל משרדו בימים אלו בשטח.

יום העיון כלל את חוד החנית של מי שעוסק מאז 7 באוקטובר בתכנון ובנייה איכותיים ויעילים. אלה השיבו על השאלות המשותפות לכל העוסקים בבנייה, כשבמרכז ניצבת השאלה: מה עשינו לא נכון ומה עושים מעכשיו אחרת?

המהנדס ישראל דוד, מבכירי המהנדסים בישראל, שמקדם פתרונות הנדסיים בקנה מידה בינלאומי, הציג נתונים שהובאו על ידי תעשיות הבנייה השותפות, לצד הצורך המיידי לתת מענה לשיטות בנייה ולמיגון לשם שמירה על המושג "בית", גם תחת סטנדרטים ביטחוניים מחמירים.

"האם הממ"ד שבונים היום נותן פתרון לאיומים החדשים – חטיפה והריגה? אני חושב שלא", אמר דוד. "האם הוא נותן מענה לאיומים עתידיים? אף אחד לא יודע איזה איומים יהיו. השאלה היא איך מכינים את ישראל לא לאיום שהיה, אלא לאיום הבא, שיהיה".

דוד נתן דוגמה שיטת בנייה חדשה בסין: " בבניינים גבוהים בסין, בונים כל 15 קומות מקלט קומתי. זו חשיבה מחוץ לקופסה. אין מיגון טוטאלי, יש ניהול סיכונים. הגיע הזמן אחרי 30 ומשהו שנה (אחרי ההחלטה בעקבות מלחמת המפרץ לחייב בניית ממ"ד בכל דירה, א"כ, כ"ז), שאפשר לעשות את זה אחרת. האם הממ"ד זה הפתרון הכי טוב שיש? אז שאפו. אבל לא חשבו על זה מאז".

שקיפות היא הדרך המיטבית להפקת לקחים, לכן נחשפו מגוון הכשלים שהפכו את הבתים צמודי הקרקע לפגומים – לצד פתרונות ריאליים ורציניים שיאפשרו שיקום מהיר ובנייה צמודת קרקע בעלת תו תקן ישראלי חדש.

בימים אלו, תחושת החוסן נשענת גם, ואולי בעיקר, על תעשיות ותיקות שמפתחות את המוצרים הכי ישראלים שיש, בהתאמה לצרכי השעה. טל טלמור דותן מחברת אקרשטיין תעשיות, הביאה לקדמת הבמה את הטכנולוגיה החדשה של הדפסה בתלת מימד, טכנולוגיה עליה שוקדים באקרשטיין בימים אלו, בד בבד עם הפתרונות החדשים של אקרשטיין-הום, שמממשים את החלום הישראלי של בית עם גינה.

הקלישאה "ביתי הוא מבצרי" נבחנה מכל היבט אפשרי, בין השאר על ידי אילן ליאור, מפתח שיטת הבנייה המבוססת בטון, והמומחים אביבה פרידמן, דקלה אמתי וראובן איתן, בהנחיית ד"ר בני ברוש, לשעבר מהנדס המיגון הראשי בפיקוד העורף, שהשתתפו בדיון שעסק בסינרגיה הנדרשת בין הצרכים החדשים של דיירי הבתים הפרטיים והיכולת להגדיר מחדש את אותה קלישאה.

אבל עוד לפני כן, אמר ליאור על שיטת הבנייה ICF בה הוא עוסק: "ירו על קירות המון פיצוצים כדי לראות מה מתאים לבנות. יצרנו מוצר שאפשר יהיה לבנות בנייה ביטחונית.

שכחנו שאנחנו לא בשוויץ. מה קרה לבתים (בעוטף, א"כ, כ"ז)? כאשר הגענו לשם ביום השלישי שאחרי תחילת המלחמה, הייתי מוטרף לראות מה קרה לבתים, אם הם נחדרו, נשרפו. 13 שנה אני עושה בתים שאפשר יהיה לחיות בהם. התחלתי לשאול – אמרו לי הבתים לא נחדרו. התחלתי להתקשר לכל מי שאני יכול, בין היתר לבני ברוש. הטכנולוגיה הזו של ה-ICF היא טכנולוגיה טובה לאין שיעור מבנייה בבלוקים. השאלה הנשאלת היא איך אתה מביא לאנשים את המידע הזה שהבלוקים האלה לא מתאימים לעוטף עזה, לסאסא ולמנרה? לעניין הזה של בית שנשאר לעמוד – יש משמעות של חוסן לאומי. אם בית שווה 1.5 מיליון שקלים, תכפילו ב-100 בתים, זה מאות מיליונים".

ליאור המשיך: "מה הקשר בין גג רעפים לבין ישוב שיושב בעוטף עזה? חוץ מאשר הצביון, אם יש משהו שהוא ברור – מה שקרה בבארי – קרה שם משהו נורא, זה שהגגות בערו ונפלו לתוך הבתים, והבעירו את הבתים. לגבי בנייה קלה – מה הקשר בין בנייה קלה לבית בקיבוץ מצובה או בנתיב העשרה? מישהו לא קורא את התמונה. בנתיב העשרה יש לך במקרה הטוב שמונה שניות, אם יש לך חמישה ילדים, למה שלא תהיה סיטואציה שהם ישכבו ליד הקיר ויהיו מוגנים. העיוורון כל כך תפס אותנו – אנחנו לא רוצים לראות".

האדריכלית איריס גבעולי אמרה כי אם כבר בונים מחדש, הרי מתבקש שאג׳נדות כמו איכות בנייה ובנייה ירוקה, ישולבו בבנייה צמודת הקרקע החדשה. נמרוד רבר מחברת קורום, הציף את ההיבטים שעולים בימים אלו מהשטח, בהיותו בכיר בחברה שמקימה עשרות הרחבות ביישובי הדרום.

זוהי גם שעתם של מקבלי ההחלטות במוסדות התכנון השונים, שהציגו את התפיסות החדשות והעדכניות שלהם. ברוח זאת, התקיים הדיאלוג בין אסנת קמחי ומולי שפיגל, כמו גם הרצאתו של עמית יפרח.

בנוגע לסוגיית הפתחים, דלתות וחלונות ממ"ד, כל המידע המקיף בנוגע להפקת הלקחים והייצור המיידי של פתרונות מתאימים לכשלי 7 באוקטובר, קיבלו חשיפה באמצעות המהנדס ד"ר בני ברוש מרב בריח, ולשעבר סגן ראש פיקוד העורף. לא נזנח הצורך בפתחים שהופכים כל בית גם לנעים ותפקודי באמצעות קולקציית הפתחים החדשה, שהציגה סמנכ״לית השיווק של קליל, שלי אברהם.

אם היה למישהו ספק לגבי היכולת לשלב תכנון אדריכלי אסתטי עם צרכי המיגון והביטחון, הרי שאחרי ההרצאה של עומרי ברנד, ממייסדי משרד האדריכלות שילמן ברנד אדריכלים, הוכח שבתים יפיפיים ייחודיים הכוללים מענה לצרכי ביטחון הם לגמרי בהישג יד. תכנון מיטבי חייב יהיה להיות מלווה בשיטות ביצוע יעילות שחוסכות בכח אדם ומזרזות את לוחות הזמנים, כמו פתרונות באמצעות לוחות גבס שיחליפו עבודות רטובות ויוסיפו גמישות תכנונית בכל פרויקט. משה יעקובי מחברת טמבור, הציג את הפתרונות האלו בהקשר ישיר לנושא איכות הבנייה שהיה שזור לאורך היום.

וכמה כל זה יעלה לנו? על כך הגיב המהנדס יואב עמרני, שמשמש כמנהל המקצועי של מסלול ניהול הפרויקטים במכללת מרכז הבנייה ועוסק בניהול פרויקטים מכל הסוגים. עמרני הציג את ההשפעות של האדפטציות הנדרשות עקב לקחי המלחמה, על הכיס של לקוח הקצה ונותני השירותים למיניהם.

את יום העיון חתם הדיון הרוחבי המסכם בהובלתה של מיכל גלר, מנהלת גלר גרופ – חברה לניהול פרויקטים בצפון. הדיון בו השתתפו אריאל גזבר, שמואל (מולי) שפיגל, רועי גפני, רותי שוורץ, חנוך ושי רינסקי, סיכם את עיקרי הסוגיות שנדונו לאורך היום מתוך מטרה לגבש הצהרת כוונות ריאלית ותואמת את המציאות הנוכחית בבניית בית צמוד קרקע בישראל.